חדשות ארכיב הרפואה
גליון של ארכיב לרפואה פנימית מביאה עבודת מחקר שבאה לבחון השפעת משתנים כמו מתח בעבודה-לפעילות גופנית בשעות הפנאי, על מחלות לב כלליות.
במחקר שותפו 312 חוליןם בגלאי 40-68 ,נמצא יחס הפוך מובהק בין פעילות גופנית למחלות לב כלליות.
בפעילות גופנית שבין 1-2 שעות שבועיות ירד הסיכון בכדי 40% .
בפעילות גופנית שעלתה על 3 שעות שבועיות הסיכון פחת בכדי 70% .
מסקנה:
עובדה היא שפעילות גופנית אישית ואפילו במינון שבועי נמוך,
קשורה בהפחתת הסיכון למחלות לב כלליות.
אונברסיטת נאוודה ארה"ב.
במחקרו הוכיח פרופסור ג'רי מאי מבי"ס לרפואה של אוניברסיטת נוואדה " שהתעמלות הינה הדבר הקרוב ביותר לתרופה המושלמת גופנית וכן נפשית היא מגבירה את הבריאות,מורידה לחף ומגבירה את הביטחון העצמי.
דיאטה זה טוב, גם ספורט, אבל מה עדיף? מחקר עדכני מצא כי שתיהן תורמות להפחתה במשקל אולם אנשים שעשו דיאטה בלבד, ללא פעילות גופנית, איבדו מסת שריר, כוח שריר והכשירות האירובית שלהם ירדה "אם מישהו דורש לדעת מהי הדרך הטובה ביותר להפחית במשקל אני תמיד אמליץ על ביצוע פעילות גופנית", סיכם החוקר
אנשים בשנות ה-40 וה-60 לחייהם שמעוניינים להפחית במשקל צריכים לחשוב כיצד לבקר יותר במתחם האירובי שבחדר הכושר במקום לעסוק בחישוב ובספירה של קלוריות, כך קובע מחקר שהתפרסם בנובמבר האחרון.
על פי ממצאי המחקר, שמומן על ידי NIH (ארגון הבריאות הלאומי של ארצות הברית), וניסה לבחון אם מיעוט קלורי תורם להארכת תוחלת החיים, הוכח שבשתי הדרכים ניתן להפחית במשקל באופן משמעותי.
אולם, בעוד קבוצת הפעילות הגופנית הצליחה לשמור על מסת השריר, על הכוח השרירי ואף לשפר את הכושר האירובי, קבוצת הדיאטה איבדה מסת שריר, כוח השריר וירדה בכשירות האירובית.
הסיבה לכך טמונה בעובדה שהפעילות הגופנית הקבועה מהווה אתגר לקבוצות השרירים ובכך נמנע תהליך הדלדול והאיבוד של רקמות החלבון.
קבוצת הדיאטה לא אימנה את קבוצות השרירים שלה בעצימות ובהיקף כפי שעשו משתתפי קבוצת הפעילות ומכאן הירידה במסה ובכוח שלהם.
בנוסף, אנשים שמאבדים ממשקל גופם אינם מאמצים את שריריהם בפעילויות יומיום רגילות כפי שעשו זאת עם המשקל העודף.
משקל גבוה יותר מאלץ הפעלת כוח גדולה יותר בפעילויות כמו קימה מיכסא, הליכה או יציאה מתוך המכונית. כאשר משקל הגוף נמוך יותר השרירים אינם נדרשים להפעיל כוח כפי שעשו זאת קודם לכן.
כאשר אנשים מאבדים משקל הם לא נדרשים להפעיל את שריריהם בעוצמה דומה לזו שהיתה קודם לכן. זה דומה למצב בו משקולן יתחיל להרים משקלים נמוכים יותר ממה שהוא הרים קודם לכן. ברור שברמת אימון שכזו הוא לא יצליח לפתח כוח ומסת שריר בהשוואה לאימון שדורש הרמת משקלים כבדים יותר.
"פעילות גופנית שמשולבת בתוכנית להפחתה במשקל תורמת לשיפור הכשירות הגופנית של האדם", ציין ד"ר אדוארד וייס, החוקר הראשי בקבוצת המחקר של המחלקה לתזונה ולדיאטה של אוניברסיטת סנט לואיס. "אם מישהו דורש לדעת מהי הדרך הטובה ביותר להפחית במשקל אני תמיד אמליץ על ביצוע פעילות גופנית", הוסיף ד"ר וייס.
ד"ר וייס נמנה גם עם קבוצת מדענים מאוניברסיטת וושינגטון שחקרה קבוצת אנשים בריאים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם שמדד מסת הגוף שלהם (BMI) היה בין 30-23, ערכים הנעים בין הקצה העליון של משקל גוף תקין ועד לתחילתו של עודף משקל והשמנה.
קבוצת המחקר מנתה 34 אנשים, 18 מהם ביצעו דיאטה בלבד ו-16 ביצעו פעילות גופנית. מטרת קבוצת הדיאטה היתה להפחית את הצריכה הקלורית ב-16%במהלך שלושת החודשים הראשונים וב-20% במהלך תשעת החודשים הבאים.
לעומת זאת, קבוצת הפעילות הגופנית תודרכה כך שבמהלך שלושת החודשים הראשונים יוציאו 16% יותר קלוריות מסך הצריכה היומית ואילו במהלך תשעת החודשים שלאחר מכן יוציאו 20% יותר.
שתי הקבוצות איבדו בסך הכול 10%-9% ממשקל גופן כל אחת. קבוצת הפעילות הגופנית ערכה שישה אימונים אירוביים בשבוע, כל אימון נמשך 60 דקות וכלל הליכה מהירה למרחק של 6.4-4.8 ק"מ. האנשים שצעדו במשך שעה וחצי בכל יום השילו כמות רבה יותר ממשקלם - 20%-15%.
בנוסף, אנשים שעושים פעילות גופנית נמצאים לעתים תחת הרושם שהם יכולים להרשות לעצמם לאכול יותר ועדיין להפחית ממשקל גופם. מחשבה זו כמובן מוטעית. אחת הדרישות הקריטיות לכך שפעילות גופנית תאפשר הפחתה במשקל היא שכמות המזון לא תגבר.
להתייעצות אודות אימון כושר אישי ותזונה התקשרו עוד היום להזמנת שיעור הכרות .